בואו נתחיל מקצת פיסיקה
לקרינת השמש יצא שם רע אולם חיים רבים תלויים בקרינה זו.
קרינת השמש היא המקור העיקרי לאור ולחום על-פני כדור הארץ. היא גם מקור האנרגיה לכל תהליכי הפוטוסינתזה בעולם הצומח, וכן לכל התהליכים האטמוספריים והזרמים האוקיניים – תהליכים חיוניים לחיים על כדור הארץ.
לגוף שלנו חשובה קרינת השמש לשם ייצור ויטמין D .
ידוע שבמדינות בהן אין הרבה שמש, כמו הארצות הסקנדינביות, נוצרת בעיה בחוזק העצם בגלל ייצור מוגבל מאוד של ויטמין D הנוצר בגוף ע"י קרינת השמש.
מצד שני, למרות שקרינת השמש היא הכרחית לקיום חיים על כדור הארץ, היא מהווה גם סכנה לאדם. המרכיבים המסוכנים העיקריים בה הם קרינת גמא וקרינה אולטרה-סגולה, שניהם סוגים של קרינה מייננת שגורמת לפירוק מולקולות בגוף האדם ולסכנה של סרטן.
קרינת גמא היא המסוכנת יותר כי היא חודרת לעומק (ואין כל דרך מעשית להתגונן מפניה) אך כמותה קטנה בהרבה.
הקרינה האולטרה סגולה מהווה את המרכיב המזיק יותר כי כמותה גדולה, במיוחד בשעות הצהריים. עם זאת, יכולת החדירה של הקרינה נמוכה והיא בעיקר פוגעת בשכבות החיצוניות של העור ובעיניים. הסכנה העיקרית היא סרטן העור וקטרקט.
להשתזף?
שיזוף הוא מנגנון ההגנה של העור מפני עודף קרינה. כאשר קרני השמש האולטרה סגולות פוגעות בעור, העור מייצר בתגובה כדורי מלנין, שהם הפיגמנט החום המהווה את השיזוף, ומה שמדהים בגוף המדהים שלנו הוא שהמלנין מהווה מסנן הגנה טבעי.
עור כהה עמיד יותר בפני נזקי השמש, לעומת עור בהיר הסופג יותר מקרינתה. לא כל סוגי העור מגיבים לקרינת השמש באותו אופן. אצל אנשים שעורם כהה מטבעו יהיה השיזוף בלתי מורגש. בעלי עור כהה פחות ישתזפו במהירות, ובעלי עור בהיר ישתזפו מעט ויינזקו הרבה. לבקנים (אלבינו), אנשים חסרי פיגמנט לחלוטין, לא ישתזפו לעולם.
אז למרוח קרם הגנה?
יש לזכור שאין אף קרם הגנה שמגן מפני כל קרינת ה UV.
קרינת UVB היא זו שגורמת לכוויות שמש. גם קרינת UVA וגם קרינת UVB תורמות לסרטן העור.
הרבה ממסנני הקרינה לא מגינים מפני קרינת UVA.
מקדם ההגנה, שכתוב על כל בקבוקון של קרם הגנה (מצויין באותיות SPF= Sun Protection Factor), מתייחס רק להגנה מקרינת UVB.
ישנם שני סוגים של קרם הגנה:
אלו שבולעים את קרינת השמש האולטרה סגולה המזיקה, ע"י חומרים שיוצרים תגובה כימית עם חלקיקי הקרינה,
ואלו שדוחים אותה ע"י כך שיוצרים פשוט מחסום פיסי ולא נותנים לקרינה לחדור לגוף.
ז"א שניתן לחלק את שני הסוגים לקרמים כימיים וקרמים פיסיקליים. שני הסוגים נבדלים זה מזה ביכולת שלהם להגן מפני קרינת UVA ו- UVB כתלות ברכיבים הנמצאים בקרם. אלו הפיסיקליים, שפשוט מונעים מהקרינה מלהיכנס לגוף מונעים גם את UVA וגם את UVB.
מסנני הגנה כימיים
אלו בסה"כ כימיקלים שאנחנו מורחים על העור, ויוצרים תגובה כימית עם אור השמש והופכים לכימיקלים אחרים, מזיקים לא פחות (ואולי אפילו יותר).
אלו הם קרמים המבוססים על חומרים הפעילים כימית, שיכולים לגרום לסרטן בעצמם, במגע עם העור, מעבר לכך שהם אלרגניים ויכולים לגרום לתגובות אלרגיות.
בדקו את קרם ההגנה שלכם ואם הוא מכיל אחד או יותר מהחומרים הבאים – השליכו אותו ואל תשתמשו:
Para amino benzoic acid…(PABA)
Octyl salicyclate
Avobenzone
Oxybenzone
Cinoxate
Padimate O
Dioxybenzone
Phenylbenzimidazole
Homosalate
Sulisobenzone
Menthyl anthranilate
Trolamine salicyclate
Octocrylene
יותר מכך, מחקרים הראו שיש לקרם הגנה כימי את הפוטנציאל להתערב במערכת ההורמונאלית של הגוף ע"י חיקוי ההורמון אסטרוגן. [1]
ישנם חומרים כימיים שונים בקרם, Oxybenzone בניהם, אשר מתנהגים כמו אסטרוגן בבדיקות המעבדה, וגרמו לתאים סרטניים לגדול מהר יותר. לפעמים נדמה כי חומרים אלו שנמצאים בקרם לא נספגים דרך העור, אולם בדיקות מעבדה הראו כמויות קטנות של חומרים אלו בשתן [2], דבר שמחייב זהירות יתר עם ילדים אשר חילוף החומרים שלהם לא כל כך יכול להתמודד עם כמויות גדולות של כימיקלים אלו.
בקרמים כימיים יש לשים לב – ככל שמקדם ההגנה של הקרם גבוה יותר, כמות החומר הכימי שמסנן את הקרינה גבוהה יותר ולכן מסוכן הרבה יותר.
המנעו ממסנני הגנה שמכילים ויטמין A
לפעמים ניתן לראות ברשימת הרכיבים של קרם הגנה ויטמין A שמשמש כנוגד חמצון ויכול להלחם בהזדקנות העור. ויטמין A הוא אכן נוגד חמצון, אבל כאשר הוא מבודד הוא יכול להיות מסוכן, גם כתוסף מזון וגם עבור העור. [3] [4]
מחקרים שנעשו על בעלי חיים הראו שמסנני קרינה שמכילים ויטמין A עלולים לזרז היווצרות לסרטן עור.
מסנני הגנה פיסיקליים
אם אתם כמוני, אוהבי המדע הבדיוני, בודאי אתם זוכרים את קפטן קירק, שמפקד על ספינת החלל אנטרפרייז, ונותן הוראה "להרים מגנים". באותה שנייה שספינת החלל מרימה מגנים, נוצרת שכבת אנרגייה העוטפת את החללית ושומרת עליה מפני התקפות של האוייב. כלי הנשק, הלייזרים והפצצות לא מצליחות לחדור מבעד למעטפת.
כך אני רואה את מסנני הקרינה הפיסיקליים – אלו הם חומרים שפשוט מהווים מחסום לקרני השמש ולא מאפשרים להן לחדור – שכבת הגנה. [5]
החומרים האלו הם טיטניום דיאוקסיד או אבץ אוקסיד שהינם כיום יותר בטוחים לשימוש. הם גם לא אלרגניים וגם מהווים הגנה בפני קרני UVA ו- UVB .
ילדים קטנים חייבים לשים לב הרבה יותר, וגם אנשים בעלי עור רגיש. הקרמים הפיסיקליים אינם שורפים בעיניים לעומת הקרמים הכימיים שיכולים להתערבב עם הזיעה ולצרוב בעיניים.
תגובות אלרגיות
היו מספר מחקרים שהראו תגובות אלרגיות לחומרים הנמצאים בקרמים הכימיים במיוחד לחומר הנקרא Oxybenzone. לעומתם, הקרמים הפיזיקליים המכילים טיטניום דיאוקסיד, או אבץ אוקסיד, אינם נספגים לתוך העור (כמו הקרמים הכימיים) והמינרלים הנמצאים בהם פשוט נשארים על העור ומסלקים את קרינת ה- UV לפני שהיא עושה נזק.
לסיכום – השורה התחתונה – משהו ממני
כל המטרה שלי בכתבה הזו היא לא להפחיד אתכם, אלא לתת לכם את הידע שיאפשר לכם לראות שיש לנו בחירה. ויש בחירה טובה יותר עבורנו וכזו שמזיקה לנו.
אז למה לא לבחור בזו שטובה יותר ובריאה יותר ועושה לגוף הרבה יותר טוב?
הרבה שואלים אותי באיזה קרם הגנה אני משתמשת?
יש כל מיני סוגים של קרם הגנה פיסיקליים בשוק, אני אישית משתמשת כרגע בקרמים של מאמי קר. אמנם הם מיועדים לתינוקות וילדים, אבל מצאתי שהם מצויינים גם למבוגרים.
מקורות:
Krause M, Klit A, Blomberg Jensen M, et al: Sunscreens: are they beneficial for health? An overview of endocrine disrupting properties of UV-filters. Int J Androl 2012;35:424-436.
Calafat AM, Wong LY, Ye X, et al: Concentrations of the sunscreen agent benzophenone-3 in residents of the United States: National Health and Nutrition Examination Survey 2003–2004. Environ Health Perspect 2008;116:893-897.
Environmental Working Group. The problem with vitamin A. 2014. http://www.ewg.org/2014sunscreen/the-problem-with-vitamin-a/. Accessed May 21, 2014.
Lunder S: Environmental Working Group. What Scientists Say About Vitamin A in Sunscreen. 2011. http://www.ewg.org/research/what-scientists-say-about-vitamin-sunscreen. Accessed May 21, 2014.
Cole C, Shyr T, Ou-Yang H: Metal oxide sunscreens protect skin by absorption, not by reflection or scattering. Photodermatol Photoimmunol Photomed 2016;32:5-10.