top of page
blog.jpeg
  • תמונת הסופר/תAyelet Rosenfeld

האביב כבר כאן (והמחזוריות שמפעילה אותנו)


איילת שוכבת על האדמה בשדה כלניות ומצלמת עם הטלפון שלה

ככימאית ומדענית, כאישה, כילדה, כאמא, כמובילה, כמנהיגה, כחברה

אני מאוד מאמינה במודל שהטבע מראה לנו.

הטבע כל כך מדוייק.

הוא ההשראה שלי להתנהלות בעולם.

הוא המורה הרוחני העמוק והמנטור הכי חזק שלי.


כל עונה מראה משהו אחר, ובכל עונה עבורי זה רגע לעצור ולתת אהבה לחכמה העמוקה שיש בטבע, ולקבל השראה.


אם נחשוב על זה נבין

שזה לא אפשרי לפרוח וללבלב כל השנה. זה לא עובד כך בטבע.

הטבע עובד במחזוריות.

רק כאשר הפרח מוצא את האומץ לשחרר את עלי הכותרת לרוח,

רק אז הפריחה השנייה תגיע ורק אז יתפתח הפרי.



הפרח שנמצא שם ועומד שם במלוא הדרו,

למרות שהוא יודע שהדבורה או הפרפר או החרק חיוניים להאבקה ולהפרייה שלו, שהוא תלוי בהם להמשכיות שלו, שהם חשובים כדי לאסוף את האבקנים ולפזר אותם עבורו,

הוא לא מתאמץ לקרוא להם ולמשוך אותם אליו.

הוא לא משתוקק, מנסה לשלוט או עושה מניפולציה.

הוא עומד שם, פורח, מלבלב בעוצמה היפה שלו,

נפתח לעולם,

מקבל בברכה את מי שמגיע אליו,

ופשוט עסוק בלהיות מי שהוא ולפזר את היופי שלו והמהות שלו לעולם.


הדבורה שיוצאת למעוף שלה, יודעת שהוא יהיה שם.

היא לא דואגת אם תמצא צוף.

היא פשוט מגיעה לשם ועושה את מה שהיא אמורה לעשות,

בהרמוניה מטורפת.


להיות במוד של קבלה כמו הפרח זה משהו שלא היה פשוט עבורי,

מישהי שרגילה לפעול ולחפש, ולעשות, ולהתאמץ.

ההבנה איך הטבע עובד,

היתה תהליך מאוד מרפא עבורי.


זה להבין שיש איזון בין השניים.

להיות הפרח שמקבל את הידע, התשובות, הרעיונות

ואז להיות הדבורה שפועלת בכיוון.


שדה של כלניות ובול עץ מונח במרכזו

האביב בחיים שלנו והמחזוריות שמפעילה אותנו

גם אנחנו כמו בטבע פועלות במחזוריות.

האביב זו הפריחה. משהו חדש מתחיל ללבלב. משהו מתחיל להוולד. אנחנו מתעוררות למשהו חדש, מתחילות להרגיש שדברים מתחילים לרקום עור וגידים. עונת הלבלוב בטבע ובחיים שלנו.

ואז מגיע הקיץ, שבו מגיע השיא של האנרגיה. הירח המלא. הרצון להיות בחוץ. הקצב מהיר, להיות עם אנשים שעושים לנו טוב, להראות, הפרוייקטים שלנו מגיעים לשיא.

ואחרי הקיץ הסתו מגיע. השלב בו הכל מתחיל להתכנס פנימה. אנחנו מתחילות לסגור דברים. לסיים פרוייקטים, להתחיל להכנס לקצב איטי יותר.

ובסוף הסתו מגיע החורף שבו אנחנו עוצרות, מתכנסות פנימה, נחות וממלאות מצברים. נמצאות בעיקר עם עצמנו ועם המחשבות שלנו.

עד שמתחיל מחזור חדש.


אבל שימי לב - המחזוריות שלנו לא חייבת להיות מקבילה למחזוריות בטבע.

אני הייתי בחורף שלי בערך 6 שנים, ועכשיו נכנסת לאביב.

לפעמים יש עונה קצרה ואחרת ארוכה.

אין חוקיות כאן מעבר לחוקיות של העונות בחיים שלנו.

את יכולה להיות בכל עונה יום אחד או מספר שנים. כל אחת והמקום שהיא נמצאת בו בחיים שלה.


אבל מה שכן חשוב לשים לב זה לא להתנגד לשום עונה, ולא לנסות לזרז שום עונה.

בדיוק כמו שהפרח לא מנסה לזרז את הנביטה שלו או לבלב כל השנה.


אם את רוצה לשמוע עוד על עונות שנה והמחזוריות בחיים שלנו, מוזמנת להאזין לפרק 4 בפודקאסט ״לב פראי״ שם נכנסתי לעומק לנושא



217 צפיות

Comments


bottom of page