אני, כמישהי שחייבת להיות בשליטה ולדעת כל רגע מה קורה איתי ומה אני עושה, קיבלתי שעור חזק מהחיים היום.
הסערה הזו שהגיעה לירושלים, שיבשה את כל התכניות, ועבורי הקושי העיקרי הוא בחוסר הידיעה. בחוסר האפשרות לתכנן.
אבל זה מה שקורה לנו לפעמים בחיים,
וההבנה והקבלה שאין ברירה, אלא להסתגל ולחשב מסלול מחדש, כמו שאומר ה- GPS, הכריחו אותי לשחרר ולהאמין שהדברים בסוף יסתדרו.
היום בבוקר הייתי אמורה לנסוע לכנס של עדי מאור סיסו בת"א. כנס עסקי שחיכיתי לו כל כך הרבה זמן.
ביום שישי אני אמורה ללוות את בעלי בריצת המרתון שלו בטבריה.
לשמחתי הבת כבר הגיעה מהצבא ושיחררו אותה ליומיים האלו, אבל הבן רק יצא עכשיו מהבסיס,
והידיעה שאוטוטו הדרכים לירושלים נסגרות, די מלחיצה.
בשלג הגדול בשנה שעברה בעלי נתקע באוטו בלטרון, כשניסה לעלות לירושלים. הוא פשוט ישב באוטו מיום חמישי בערב, עד שישי בצהרים, ואח"כ כל מה שיכל לעשות זה להסתובב ולהמשיך חזרה למרכז, מה שגרם לו להגיע לירושלים רק אחרי 3 ימים.
החוויה שהוא עבר וכל המצב היום די מלחיצים.
אבל זו הסיטואציה, וזה המצב שקיים, ואין לי הרבה מה לעשות בעניין, אלא רק לתכנן מחדש, ולתקן את התכנון כל רגע בהתאם להתפתחויות.
והאמת, שזהו שעור משמעותי מאוד לחיים.
הרי כל כך הרבה פעמים אנחנו מתכננים, ואז ליקום יש תכניות אחרות עבורנו, מה שמאלץ אותנו לתקן מסלול.
פעמים רבות, כשאנו לא מקבלים את מה שביקשנו, והחיים נותנים לנו משהו אחר, זה לא פשוט.
גם אני תופסת את עצמי לפעמים מאוכזבת מאוד, אבל בתוכי אני מאוד מאמינה שדברים לא קורים סתם. שלכל דבר סיבה. וזה מה שמחזק אותי וגורם לי להמשיך לעשות. לשנות את הדרך אבל להמשיך לעשות.
ולכן היה לי חשוב לכתוב לכם היום.
נכון, אכזבה. באסה. רציתי כל כך להיות בכנס היום, לפגוש את כל החברות שלי שם, ולנסוע לסופ"ש לטבריה עם המשפחה ולעודד את בעלי כשיגיע לקו הגמר אחרי 42.2 ק"מ ריצה.
אבל זה לא קרה כמו שתכננתי.
כל מה שאני יכולה לעשות עכשיו זה למצוא את הדרך הכי נכונה לעשות מחדש.
אז ביטלתי את הנסיעה לכנס היום, והחלטתי לחכות לחיילים שלי כאן עם סיר מרק חם,
ואם מחר יפתחו את הכבישים ואוכל לצאת מהעיר אסע לפגוש את בעלי בריצת המרתון בטבריה.
ואם לא – אשאר בעיר הלבנה שלנו, ואאפה לחם ועוגות שמרים (כי אני אוהבת את הריח של השמרים בבית כשיש שלג בחוץ – הנה המתכונים שיצאו מהשלג בשנה שעברה)
ואם לא יהיה חשמל… (מקווה שכן…) נתכרבל עם השמיכות ונשחק במונופול ונעשה פיתות על הגז.
🙂
תכנית חדשה אבל הכל פתוח לשינויים.
זה בדיוק אותו הדבר כשאנו מעוניינים לטפל בעצמנו, בבעיה בריאותית, בעודף משקל או בכל דבר אחר.
זה בדיוק אותו הדבר כשאנחנו רוצים להתחיל להכנס לכושר.
לא תמיד אנחנו מקבלים את התוצאות שביקשנו, מה שמחייב אותנו לתכנן מסלול מחדש. קושי, עקשנות לא יביאו אותנו למקום הנכון לנו. רק שחרור, התמסרות, פתיחות וקבלה.
מאחלת לכולנו שנעבור את הסערה בשלום,
למי שחווה שלג שיהנה בתוך כל הלבן המדהים הזה,
ושיהיה חם ומפנק.
והנה, סרטון קצר של 30 שניות שצילמתי את הרוחות מחלון חדר העבודה שלי.
ספרו לי כאן למטה – איך אתם חווים את הסערה הזו?
באהבה,
איילת
נ.ב. בימים אלו אני מתחילה בייעוץ וליווי אישי. כך שאם הייתם רוצים שאלווה אתכם בתהליך השינוי לבריאות שלחו לנו מייל עם שם וטלפון ונחזור אליכם בהקדם
תודה איילת
גם לי השתבשו התוכניות מאותה סיבה והתאכזבתי, תודה על התזכורת החשובה
של לחשב מסלול מחדש:)
באהבה עדי.
תודה לך איילת על הדברים שכתבת. הם כל כך נכונים…
אני גרה בראשל"צ, ולא ייאמן שכאן קר כל כך, ושהרוחות חזקות כל כך!!
אני בבית (גם אני שיניתי תכניות), יש חשמל (ונקווה שכך גם יימשך), והמזגן פועל לשמחתי…
אתמול בערב, הכנתי מרק נהדר ומומלץ, שמתאים בהחלט למזג האוויר הסוער:
גררתי במעבד המזון ירקות מסוגים שונים : סלרי, שומר, מעט כרובית, גזרX2, תפוא"ד, בצל, לפת, גבעולים של עלי הסלק, קישואX2.
בישלתי עם מי בישול עלי סלק + מים, חתיכת מקל קינמון, 2 עלי דפנה, קורקום ומלח ים (מעט).
לקראת סוף הבישול הוספתי קוואקר עבה- כשני חופנים, ובישלתי עוד קצת.
טעם גן עדן, חם ומספק… מןמלץ! תיהנו!
תודה גילה על השיתוף של המתכון!
נראה נהדר.
שיעבור בקלות ובחמימות 🙂
תודה יקירה!!
חברים, אני מתכוונת למגררת גסה, ולא למגררת דקה.
גם לי גרם מזג האוויר להיכנס למטבח ולבשל. כעת נאפים בתנור דגים על מצע של בצל מטוגן ובתוספת רוטב עגבניות, ועל האש מתבשל סיר מרק קובה סלק…
תודה על התזכורת לזכור את הדברים החשובים בחיים, ושלפעמים מותר לא להיות בשליטה.
תודה איילת,
תמיד נהנת לקרוא את דברייך' , תמיד.
מזג אוויר קר תמיד מזמין אותי למטבח, אך הפעם בשונה וגם בעקבות פוסט קודם שלך,
כשקר מאוד ואני מרגישה שאני משתבללת בתוך עצמי אז אני יוצאת, עולה ויורדת 6 קומות X3 פעמים.
זה מחמם וממריץ כאחד.
סופ"ש נעים וחמים
השלג והקור תפסו אותי בתום "שבעה "על אבי ז"ל
שממנו נפרדנו לפני שבוע.
אבי שכל כך לא אהב את הקור ,דווקא נפרד מאיתנו בשיא הקור
אולי אלוהים עושה לו טיפול מחפחד מקור?
אולי תשובה בשבילי לאיתותים שלו ולהומור שהיה לנו
שרק שבוע שעבר צחקנו ואמרתי לו שלא בא לי לשבת שבעה בקור הירושלמי?
מקווה שישלח לכולנו ברכות מלמעלה
ושנשמור על הבריאות וחיים מלאים
ורדה
בשיא הסערה נסעתי לחוף הים. צילמתי את הים הסוער בקצף לבן שורות שורות כמו מדרגות זו על גבי זו.צמרות הדקלים התנופפו בחזקה ברוח כמו שיער פרוע. הייתי שולחת את הסרטון אם אפשר היה לצרף לכאן.
בבית חיכה לי מרק מאש סמיך ומהביל. כיף של סערה…