מיתוס 3 – ירקות זו תוספת ופירות זה הקינוח או במילים אחרות – לפירות וירקות יש מקום משני בארוחה

כולנו זוכרים את פרשת רמדיה – בתזונת התינוקות היה חסר רק ויטמין אחד, B1. רק אותו התינוקות לא קיבלו, והתוצאות היו הרסניות.

אי אפשר לוותר על שום ויטמין או שום מינרל או שום נוגד חמצון. הגוף צריך את כל שפע המיקרונוטריאנטים כדי שהוא יוכל לתפקד כמו שצריך ולבנות את עצמו.

חוסר לאורך זמן יכול לגרום לנזק. וכפי שראינו בפרשת רמדיה, אפילו למוות.

הרבה ילדים צורכים מספיק קלוריות והם נמצאים במשקל תקין. הם נראים בריאים מבחוץ, אבל הגוף הגדל שלהם חסר ברכיבים חשובים בגלל שהם אוכלים את המאכלים הלא נכונים. היום רק 2% מהילדים בגיל בית ספר צורכים את הכמות הדרושה של המזון מכל קבוצות המזון.

מחקרים שנעשו הראו שתלמידים רבים חווים תת תזונה, שאמנם אינה מייצרת נזק בגוף, אולם משפיעה על ההישגים הלימודיים שלהם. ^[i],[ii]

לדוגמה, מחסור בברזל, יכול להוביל ליכולת ריכוז נמוכה, עצבנות, עייפות.  כתוצאה מכך, ילדים אנמיים נוטים להתקשות עם אוצר מילים, קריאה והצלחה במבחנים. ^[iii]

נמצא שאצל ילדים עם בעיות קשב וריכוז ישנם חוסרים של מגנזיום ואבץ בגוף. ^[iv]

המזון נותן לנו שני סוגים של חומרים:

1. מאקרונוטריאנטים – חלבונים, שומנים ופחמימות. אלו הם שנותנים את הקלוריות לגוף.
2. מיקרונוטריאנטים – ויטמינים ומינרלים, נוגדי חמצון ואלפי החומרים שהגוף צריך שאינם נותנים קלוריות לגוף, אבל הגוף לא יכול לתפקד בלעדיהם.

התזונה היום מתמקדת במאקרונוטריאנטים – בחלבונים, שומנים ופחמימות. ברגע שאנחנו אוכלים מאכלים שמכילים חלבונים, שומנים או פחמימות, מאכלים אלו לא בהכרח מכילים גם מקבוצת החומרים השנייה, המיקרונוטריאנטים – ויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון.

בעוף, בשר, דג – יש בעיקר חלבונים. כמעט ואין ויטמינים, מינרלים, ונוגדי חמצון.

בלחם, פסטה, אורז – יש בעיקר פחמימות.

אבל, ברגע שנתמקד בקבוצת המיקרונוטריאנטים, ונבחר את המאכלים לא ע"פ כמות הפחמימה או החלבון או השומן, אלא ע"פ כמות הויטמינים, המינרלים  ונוגדי החמצון שיש בהם, הגוף יקבל בהכרח גם את הפחמימות, החלבונים והשומנים שהוא צריך.

מקווה שזה ברור.

ברגע שנוודא שהמאכל מכיל ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון, הוא בוודאות יכיל גם חלבונים שומנים ופחמימות.

אבל, אם נבחר מאכל שמכיל חלבונים, שומנים ופחמימות, לא תמיד נקבל גם ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון.

רואים את ההבדל?

אנחנו רוצים לתת לילדים שלנו קודם כל מאכלים שמכילים הרבה ערך תזונתי. הרבה ויטמינים, הרבה מינרלים, הרבה נוגדי חמצון. ואז הם יקבלו גם מספיק פחמימה, ושומן וחלבון.

מגנזיום למשל יש בכל העלים הירוקים (הצבע הירוק), בקטניות, בדגנים מלאים ובאגוזים – ואת כולם הילדים היום כמעט ולא אוכלים.

אותו הדבר לגבי סידן . גם הוא נמצאים בעיקר בירקות, קטניות, דגנים מלאים ואגוזים.

נוגדי חמצון למשל מגיעים כמעט ורק מהצומח. פירות, ירקות וקטניות.

לכן ירקות אינם רק התוספת לבשר, אלא המנה העיקרית, והפירות אינם רק קינוח, אלא חשובים יותר לתזונה שלנו.

המטרה היא שתזונת הילדים תכלול כל יום:

• מגוון גדול של פירות וירקות
• עלים ירוקים (שבהם הערך של המיקרונטיריאנטים הוא הגדול ביותר)
• דגנים מלאים שונים (כמו אורז מלא, קינואה, אמרנט, דוחן, כוסמת)
• מגוון של קטניות (כמו עדשים מכל הצבעים, ושעועית מכל הצבעים).
• אגוזים, שקדים, אבוקדו

במידה והתפריט של הילדים מכיל את הקבוצות האלו כל יום, הגוף יקבל את הערך התזונתי שהוא זקוק לו.

מתכון – פסטה ירוקה מלאה בדברים טובים

מקורות:

[i] Schoenthaler, S. Abstracts of early papers on the effects of vitamin-mineral supplementation on IQ and behavior Personality and Individual Differences 1991;12(4):343

[ii] Schoenthaler, S., Amos, S., Eysenck, H., Peritz, E., and Yudkin, J. Controlled trial of vitamin mineral supplementation: effects on intelligence and performance. Personality and Individual Differences 1991;12(4):361

[iii] Parker, L. The relationship between nutrition and learning: a school employee's guide to information and action.Washington: National Education Association, 1989

[iv] Shahida A Khan, Levels of Zinc, Magnesium and Iron in Children with Attention Deficit Hyperactivity Disorder, Electronic Journal of Biology, 2017, Vol.13(2): 183-187