היום בבוקר, במהלך שעור הספורט בסטודיו התפתחה שיחה,
שאני חייבת לציין שהינה מאוד אופיינית.
ביום חמישי דיברה המדריכה על המשקאות הקלים, הממותקים והמוגזים,
וכמה נזק וקלוריות הם מוסיפים לגוף, ואז שאלה איך היה בשבת עם המשקאות האלו?
הרי סוף השבוע הוא המבחן האמיתי.
התשובה שעלתה מהקהל היתה "לא היתה ברירה בגלל הנכדים והילדים שפשוט דורשים!!"
האם זה אכן כך?
לילדים שלנו איך מושג של עתיד. הם חיים כאן ועכשיו. הם יודעים שכרגע זה טעים,
אז ברור שהם ידרשו לשתות את הקולה והספרייט.
אי אפשר לומר להם שבעתיד הם יעלו במשקל, יפתחו סוכרת, יהרסו את הלב,
יפתחו סרטן חס וחלילה ויחסמו לעצמם את העורקים.
זה לא עובד כך. הם ילדים. זה לא מעניין אותם מה יקרה בעתיד. אין להם תחושה של העתיד.
לנו יש. אנחנו המבוגרים יודעים כמה מסוכן להעמיס רעלים כאלו על הגוף,
ולכן זו החובה שלנו להנחות אותם בדרך, למרות שהם מתנגדים ורוצים אחרת.
אם לא ניקח את המושכות לידיים שלנו ונוביל אותם בדרך הנכונה,
הם ישתו את הקולה והספרייט, יאכלו את ההמבורגר והממתקים הצבעוניים,
ואז אנחנו אחראיים על כל בעייה בריאותי שהם יפתחו בעתיד כי לא עשינו דבר כדי למנוע זאת.
אני יודעת שלפעמים אנחנו לא רוצים להתווכח איתם יותר,
החיים גם כך עמוסים ומלאים במתחים מסביב לביה"ס, החוגים, שעורי הבית ועוד,
ולכן ואין לנו כח לעימותים נוספים בנושא האוכל, ומה שקורה הוא שאנחנו מוותרים להם.
ברגע שוויתרנו, הם מבינים שזה בסדר לשתות את הקולה,
כי הם יודעים שכהורים לעולם לא נזיק להם, ואם אישרנו, אז סימן שזה בסדר.
זו החובה של כל הורה להוביל את ילדיו וללמד אותו מהו אורח חיים בריא,
מהי תזונה נכונה, כמה הגוף שלנו חשוב,
כדי שכאשר הם יצאו לדרך ויהיו עצמאים, הם ידעו ויוכלו לעשות את הבחירות הנכונות.
אני שומעת מהרבה הורים שהמעבר לאורח חיים בריא לא פשוט עבורם.
הילדים מתנגדים ולא משתפים פעולה והרבה הורים פשוט נשברים ומוותרים לילד.
אני אומרת משהו אחר – התפקיד שלנו ההורים הוא ללמד אותם מה נכון.
כל עוד שהבחירה בידי (כשהם עדיין קטנים) אני אפעל ע"פ ההבנה שלי.
באותו רגע הילד רוצה קורנפלקס צבעוני, וצורח ובוכה שאקנה לו
(דרך אגב…זה באמת קרה לי בעבר בסופרמרקט…כל הבכי והצרחות היו קשים ומבישים…)
אבל האחריות היא שלי ללמד אותו מה נכון.
ללמד אותו שלפעמים פתרון שנכון לאותו הרגע, הוא לא הפתרון הנכון לטווח הרחוק.
באותו הרגע, כדי לעצור את הבכי, יכולתי לקנות לו את הקורנפלקס הצבעוני. זה היה פותר את בעיית הצרחות.
אבל מצד שני, הפעולה הזו היתה גורמת לנזק עצום בעתיד.
מבחינה גופנית לתת לו את הקורנפלקס הצבעוני זו עוד פעולה שמקדמת לקראת סוכרת, עודף משקל, סרטן, בעיות לב וכו'
מבחינה אינטלקטואלית אני משדרת לילד שזה בסדר לבחור במאכלים כאלו
ולכן בעתיד כשיעמוד מול נקודת בחירה עצמאית, זה מה שהוא יבחר
מבחינה רגשית הוא מבין שהוא יכול לנדנד ובסוף יקבל מה שהוא חושב לנכון.
אני רוצה לתת היום לילדי את כל הידע שהם צריכים, כדי שברגע שהם יהיו עצמאיים ויעשו את הבחירות של עצמם,
הם יוכלו לעשות בחירות מושכלות כי כל האינפורמציה תעמוד בפניהם.
הם יוכלו לשלוף ממאגרי הזכרון שלהם את האינפורמציה הנכונה.
הם ידעו בדיוק מה הבחירה שלהם אומרת.
לא יהיה להם שום חוסר ידע בנושא, ואם הם יחליטו לא לאכול בריא,
זו תהיה ההחלטה שלהם, ואני אעמוד מאחוריהם, רק אחרי שאדע שהם יודעים בדיוק מה ההשלכות.
מעבר לכך שהחובה שלי היום כאמא היא לדאוג שהגוף שלהם יהיה בריא היום ובעתיד.
לכן אני תמיד אומרת להורים שהמעבר לאוכל בריא הוא הרבה יותר מבריאות של הגוף.
אלו הכלים שאנחנו מעניקים להם לעתיד.
מה אני ממליצה לכם ההורים?
להחליט מה חשוב לכם ולהגיע עם תוכנית פעולה:
- להחליט אילו מאכלים חשוב שהילדים יאכלו ולמה? אילו מאכלים כדאי לסלק מהמטבח?
- לספר לילדים ולהסביר למה זה כל כך חשוב
- להתייעץ איתם ולהבין מה היה עושה להם כיף להתחיל לשנות
(אולי לבשל יחד במטבח, אולי להכין תפריט שבועי מעוצב ומקושט יחד,
אולי ללכת לקניות יחד ולהעזר בהם לחפש את הדברים הנכונים בחנות ועוד) - לדבוק בתוכנית ויהי מה
זכרו, לכם יש הרבה יותר ידע ונסיון מאשר לילדכם ולכן אתם הם אלו שצריכים לכוון, ולא הילד.
הסמינר "ילדים רוצים לאכול בריא" יוצא שוב לדרך!
סמינר מחולל ניסים – בחנוכה!
חנוכה מתקרב, וכמו כל שנה, גם השנה אנחנו מקדישים את החג לילדים שלנו.
לקראת הסמינר, אני אשלח לכם בימים הקרובים סדרת סרטוני וידאו מקיפה, על תזונת הילדים שלנו.
בפעמים הקודמות שסרטונים אלו יצאו קיבלתי אינספור תגובות עד כמה הם עשו שינוי אצל רבים.
אז תהיו מוכנים, כי מחר אשלח לכם את הסרטון הראשון.
בינתיים הסתכלו מה אמרו לי הילדים (וההורים) בסמינר האחרון:
כתבו לי כאן למטה:
האם ילדכם אוכלים בריא?
האם הייתם רוצים שיאכלו יותר בריא?
באילו אתגרים אתם נתקלים בדרך ללמד אותם לאכול בריא?
באהבה
איילת
איילת שלום,
אני עוקבת אחרי האתר שלך ומקבלת את המיילים שלך בצורה קבועה ,
אני חייבת לציין שהתאוריה שלך מדברת אלי מאוד , זו פעם ראשונה שהדברים עושים לי שכל.
שמעתי גם את ההרצאה האינטרנטית שלך האחרונה על שלושת השלבים לתזונה נכונה.
באופן כללי את אומרת שאפשר לפתור כמעט כל בעיה רפואית על ידי תזונה נכונה,
מה לגבי מחלות אוטואימוניות ???? כמו סכרת נעורים ???
האתגרים בהם אנו נתקלים בדרך ללמד אותם לאכול בריא:
הסביבה הקרובה, כלומר בית הספר , הכיתה , כשיוצאים לטיול , המורה אומרת שצריך להביא חטיפים וכל הילדים מביאים כמויות אדירות של חטיפים וממתקים למרות שיוצאים ל6, 7 שעות טיול. כדי שלא יהיו חריגים אנו נאלצים ללכת ולקנות חטיפים.
בביקורים או כשמתארחים מציעים להם שתיה ממותקת והיא מאוד קורצת להם מפני שאנו לא מחזיקים אותם בבית, הם ולפעמים גם אנו חושבים שפעם … אחת, שתיים.. לא תזיק, והם מתפתים.
בהחלט היינו רוצים לאכול בריא יותר, אך לפעמים מבחינה כלכלית הפער הוא גדול מאוד וכרגע מקשה עלינו פיננסית.
הילדים אוכלים בריא ומודעים למה יותר בריא וכדאי, אך היינו מאוד רוצים שיאכלו יותר בריא, תודה רבה על הרעיונות והמתכונים הטובים שלך. ועל ההתמדה.
רק להסתכל על המחיר של 200 גרם ביסלי ו השוואה שלו עם פרי הכי יקר גורם לי לא לחשוב פעמיים
על הצד הפיננסי!!!
כל הדגנים למיניהם הם הכי יקרים ו מוכרים לנו אותם ב2 במחיר מבצע כאלו הרווחנו משהו
אם נהיה צרכנים נבונים ונעשה השוואה נראה שבמקום חבילה של ממתק אפשר למלא את המקרר בכל טוב מפירות וירקות
חייבים ללמד את הילדים ו ההורים
הממתק בבית שלי הוא רולדת תמרים (עם כל מיני אגוזים ו קינמון)
פירכיות אורז עם ממרח טחינה ודבש
פירות יבשים
ועוגיות מגרנולה
הילדים שלי בני 15 ו12 אני משקיעה המון מאמץ בנושא,יש רק אוכל בריא בבית,אך מכיוון שהגדול לא אוכל פירות וירקות ,המגוון שלו מאוד דליל והוא רעב.אני במאבק מעייף ,הייתי רוצה שילמדו לאכול פירות וירקות.לפחות דוגמא טובה הם מקבלים ממני ומבעלי ,תודה
בקניות הביתה משתדלת לקנות דברים בריאים , אך עדיין אי אפשר לומר שאנו אוכלים רק מאחלים בריאים .
היכן מתקיימת הקייטנה ?
שלום איילת,
העבודה שלך עבודת קודש כי הגוף שלנו קבלנו אותו בריא ב"ה ועלינו לשמור עליו,
אשמח מאד לקבל טיפים שלך,
ישלי 4 ילדים מגיל 5 עד 12, הם רואים שאמא ממש מקפידה על האוכל שלה, שזה כבר דוגמה,
יש הרבה דברים שהם לא אוהבים, אבל אני מרגישה שאם השנים הם מתחילים יותר ויותר לאהוב את המאכלים שלי,
במיוחד כל מיני ירקות מבושלים, ואורז חום בסמטי…..הם כבר לא אומרים "איכס" על כל דבר חום,
כי אמא ממש אוכלת רק את זה(אבא פחות אבל מכבד),
אני גם מדברת איתם המון על הנושא ואם הם מקבלים חטיפים מכל מקום שהוא, אני מבקשת מהם לבדוק עם יש בזה
מונוסודיום וצבעי מאכל, והם פותחים את החטיף וזורקים אותו פתוח בפח, ואני אומרת להם "זה זבל ממש זבל"
הורס את הבריאות שלנו, ואני ממש אומרת להם שאני גאה בהם, שהם יודעים כמה זה לא בריא לגוף שלנו,
שהם יודעים שאמא תקנה או חטיף חרובים בחנות טבע או מציצת פירות רק מחנויות טבע,
או מדבקות או כל דבר אחר, היעקר לא לאכל את הדברים הנוראים האלא, נראב לי שאפילו אם הם עדיין אוכלים עם חברים
בלי שאני אדע, זה לא מתריד אותי כי המודעות בבית ממש נכנס להם לדם והם יגדלו ף ובע"ה ידעו שיש
דלת שקוראים לו "אוכל בריא"
ממש תודה עוד פעם,
שרה שבוע טוב,
הבנות שלי אוכלות גם בריא… אבל לא רק. ברור, ששינויים קטנים יכולים להיות בסוף שינוי אחד גדול. וכל שינוי קטן הוא חגיגה גדולה,
קשה לי להאמין שיהיה ויתור כללי והפסקה מוחלטת של כלהדברים המזיקים, בוודאי לא בבת אחת.
אין ספק, שאם גם לנו זה קשה, בטח גם לילדים… אבל אולי כשהם ישתתפו בתהליך דווקא מהם תבוא הישועה ?? (כמו בקמפיין בזמנו של הפרחים המוגנים??)
אשמח להשתתף בסדנה עם הבנות ותודה על הטיפים לאורך הדרך.
מאירה
לאיילת, שלום,
יש לי ב" ה שלוש נכדות. הקטנות קשות מאוד באוכל ובררניות עד כדי כך שבתי שמחה אם הן אוכלות משהו. הן אוהבות ממתקים וחטיפים, עוגות שוקולד ועוד דברים כאלה. אני חסרת אונים כי איני רוצה להתעמת עם בתי שעובדת קשה מאוד.מידי פעם הן אוכלות מזון איכותי וזה רק לעיתים רחוקות. אשמח לשלוח לבתי את המדריך למרות שהיא מודעת היטב לנושא.
בברכה
מרווה
האתגר העיקרי אצל בני בן ה 10 הוא חוסר פתיחות לנסות דברים חדשים. כיום מגוון מזונו מאוד מצומצם. איך זה יפתח אותו לנסות לטעום לפחות?
איילת שלום,
אני אמא לשני בנים בני שש וארבע. הילד הקטן שלי בררן קיצוני באוכל. ואני כבר מיואשת. המאכלים שהוא מוכן לאכול הם פסטה, פתיתים, אורז לבן, עוף, מרק צח, חלב, שוקו , ביצים ו…ממתקים כמובן. ב"ה הצלחתי להרגיל אותו לאכול לחם מלא והוצאתי לחם לבן מהבית וכן פסטה מקמח מלא במקום רגיל. החלפתי חלב בתחליפי חלב (אורז, סויה , שקדים) ושוקו באבקת חרובים. יחד עם זאת לגבי ירקות ופירות ממשיכה להציע לו בכל הדרכים האפשריות והוא פשוט לא מוכן להכניס לפה, אני כל יום שולחת לו לגן, ומציעה לו בבית והוא לא מוכן. ואם בטעות נכנס איזה פירור (נגיד ממרק) הוא מייד יחורק את זה. אני כבר מיואשת.
וכן מאד חשוב לי שהילדים יאכלו בריא יותר.
האתגרים העיקריים שלי הם הבררנות של הילד, העייפות וחוסר הזמן שלי וההתארגנות הלא נכונה.
תודה
אני מורה ורואה מה ילדים אחרים אוכלים, וכך מבינה שיחסית הילדים שלי אוכלים הרבה יותר בריא מהנורמה. אנחנו אוכלים בחלק מימות השבוע קטניות עם דוחן / אורז מלא / גריסים למנה עיקרית בתוספת ירקות. הקטנים רגילים ללחם מלא (הגדולה לא) וכולם אוכלים הרבה פירות וירקות.
נראה לי שאחד המכשולים לעבור לאוכל בריא, הוא שלמרות שאני מבינה מה בריא ומה לא ואוכל בריא חשוב לי מאוד, אני גם מאוד אוהבת ממתקים, עוגות ועוגיות והילדים רואים ולומדים… אני משתדלת לאפות עוגיות מקמח מלא כדי לא להתפתות לקנות, אך זה לא בדיוק בריא אלא הרע במיעוטו.
מכשול נוסף – ארוחות בוקר: הרגלתי אותם בעבר לקורנפלקס עם חלב. עכשו עם המודעות, הם דווקא מוכנים שאכין להם שייק פירות במקום חלב וקורנפלקס אך אין לי זמן בבוקר. דייסה וכד' הם לא מסכימים. הם מאוד אוהבים קורנפקלס עם חלב.